מילון מונחים

איגרת חוב היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף. שני הסוגים המקובלים ביותר של איגרות חוב הן איגרות המונפקות על ידי חברות גדולות וגורמים ממשלתיים.

איזון אקטוארי: איזון אקטוארי מבטא התאמה בין הנכסים וההתחייבויות של קרן הפנסיה. כאשר ההתחייבויות עולות על הנכסים (גרעון אקטוארי) מנכים כספים מכל החוסכים וכאשר הנכסים גבוהים מההתחייבויות (עודף אקטוארי) זה שקול לתוספת תשואה לחוסכים. מנגנון האיזון האקטוארי נועד לסגור את הפער ולוודא שהקרן תוכל תמיד לעמוד בהתחייבויותיה.

אינפלציה: מצב המוגדר כעליית מחירים כללית ומתמשכת במדינה או בשוק מסוים. עליה זו מורידה את ערך המטבע ובכך מחלישה את כוח הקניה שלו.

אנונה: תכנית חיסכון המספקת תשלום חודשי רציף לתקופה מוגדרת.

ביטוח אובדן כושר עבודה: כאשר אדם אינו כשיר לעבוד באופן חלקי או מוחלט עקב מחלה או תאונה, ביטוח אובדן כושר עבודה יספק לו הכנסה חודשית קבועה. פיצוי זה יחל לאחר תקופת המתנה מוגדרת ומוגבל ב – 75% מהשכר המבוטח. הביטוח יהיה בתוקף כל עוד המבוטח אינו כשיר לעבודה או עד תום תקופת הביטוח. הגדרות המוצר, היקפו ותנאיו משתנים מעת לעת כך שכל אחד ואחת צריכים להיות מודעים לכיסוי הקיים אצלם. ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד המיועד לנושא.

ביטוח אנשי מפתח: ביטוח שמטרתו לפצות מעסיקים בשל נזקים כספיים הנגרמים עקב מותו של ממלא משרה מרכזית וחיונית בארגון.

ביטוח בריאות פרטי:  ביטוח רפואי פרטי מספק מגוון כיסויים רפואיים שונים, בין היתר ניתוחים בישראל ובחו"ל, מחליפי ניתוח, תרופות מחוץ לסל הבריאות, השתלות ועוד. ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד המיועד לנושא.

ביטוח הכנסה למשפחה: ביטוח למקרה פטירה. בשונה מביטוח הריסק המפצה את המוטבים בסכום חד פעמי במקרה מות המבוטח, ביטוח זה מספק קצבה חודשית בסכום מוגדר ולתקופה מוגדרת.

ביטוח חיים מעורב: תכנית ביטוח המבוססת על שילוב בין חיסכון לביטוח למקרה פטירה. בפתיחת התכנית נקבעים סכום הביטוח שיתקבל בסוף תקופת הביטוח או לחילופין במקרה פטירתו של המבוטח. תכנית זו אינה משווקת כיום.

ביטוח חיים ריסק: ביטוח למקרה מוות בלבד, ללא רכיב חיסכון. בעת פטירתו של המבוטח תשלם חברת הביטוח את הסכום הנרכש באופן חד פעמי. ניתן לרכוש את הביטוח כנספח לפוליסה או כביטוח עצמאי.

ביטוח מוות מתאונה: ביטוח זה נקרא גם "כפל תאונה". בשונה מביטוח חיים סטנדרטי, כיסוי זה מקנה פיצוי חד פעמי במקרה פטירה מאירוע תאונתי בלבד.

ביטוח מחלות קשות: ביטוח משקנה פיצוי כספי חד פעמי שישולם למבוטח בעת גילוי מחלה קשה. קיימת רשימת מחלות מוגדרת לכל ביטוח מחלות קשות וקיימים הבדלים. המקרים השכיחים ביותר הינם מחלת סרטן, מחלת לב, שבץ מוחי ואחרים.

ביטוח מנהלים: תכנית פנסיונית לשכירים המאפשרת שילוב בין חיסכון לפרישה וכיסויים ביטוחיים כגון אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. ניתן להרחיב בעמוד המיועד לביטוח המנהלים.

ביטוח משכנתא: ביטוח למקרה מוות ו/או ביטוח מבנה אשר נרכש בגין לקיחת המשכנתא מהבנק ומטרתו היא להבטיח את החזר ההלוואה במקרה של מות הלווים או אבדן הנכס. סכום הביטוח הוא סכום ההלוואה והוא אמור להתעדכן בהתאם ליתרת ההלוואה שנלקחה. המוטב בביטוח זה הוא הבנק (הוא גם זה שדורש את קיומו של ביטוח זה) אשר יקבל את הכספים בקרות המקרה.

ביטוח סיעודי: ביטוח הנועד לפצות מבוטח במקרה סיעוד. הפיצוי הינו חודשי ומותנה בעמידה בהגדרות כפי שמופיעות בתנאי הפוליסה. ניתן להרחיב בנושא בעמוד המיועד.

ביטוח קולקטיבי: ביטוח לקבוצת אנשים  מאוגדת. הביטוח הקולקטיבי מתאפיין, בין היתר,  בעלות נמוכה יחסית ובאפשרות הצטרפות לביטוח ללא הצהרת בריאות, בתחילת הביטוח ובמהלך חודשי העבודה הראשונים. הביטוח הינו לתקופה מוגבלת ושני הצדדים יכולים לא להמשיכו בתום התקופה. למבוטח שמסיבה כלשהי יוצא מהביטוח הקולקטיבי יש אפשרות מוגבלת בזמן להצטרף לביטוח פרטי מאותו הסוג ללא ביצוע חיתום רפואי.

ביטוח שותפים: ביטוח למקרה מוות או נכות של אחד השותפים. המטרה היא לספק למשפחת השותף פיצוי כספי המשקף את חלקו היחסי בחברה. בד"כ ביטוח שותפים הינו חלק מהסכם שותפים אשר דן בנושאים שונים הקשורים בשותפות לרבות מקרה פטירה, נכות ואי כושר עבודה.

ביטוח תאונות אישיות:  ביטוח המספק כיסוי לנזקי גוף הנגרמים כתוצאה מתאונה. הביטוח מספק פיצוי חד פעמי למבוטח או מוטביו במקרה של מוות או נכות מתאונה. ניתן להרחיב את התכנית לפיצוי שבועי המספק כיסוי לאובדן כושר עבודה זמני. ניתן להרחיב בנושא בעמוד המיועד.

בעל פוליסה:  אדם או החברה, ששמו נקוב בפוליסה והמתחייב לשלם את הפרמיה על-פיה.

בעל שליטה:  בעל שליטה בחברה הינו שכיר אשר יש לו מניות בחברה וזכויות שליטה בה, כמוגדר בפקודת מס הכנסה ובתקנות המס. בהיבט הביטוח הפנסיוני, לבעל שליטה יש מגבלות מסוימות בהפקדות לביטוח פנסיוני:

• גובה ההפקדה השוטפת המוכרת כהוצאה למעסיק בגין פיצויי פיטורין מוגבלת.
• גובה התשלום המוכר של המעסיק לקרן השתלמות נמוך מאשר שכיר רגיל.

תכנון תכנית פנסיונית לבעל שליטה הינה, בדרך כלל, מורכבת ודורשת התייחסות מיוחדת.  

גורם פוליסה: תשלום חודשי שנגבה בפוליסות ותיקות על ידי חברות הביטוח לצורך כיסוי הוצאות שלהן. לא קיים כיום.

גיל כניסה: גיל המבוטח בעת ההצטרפות לביטוח. גיל הכניסה מהווה בסיס לקביעת תעריף הכיסוי הביטוחי.

גיל פרישה: הגיל בו אדם זכאי להפסיק עבודתו ולקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי ומהתכניות הפנסיוניות שברשותו. גיל הפרישה כיום הוא 67 לגברים ו-64 לנשים (למעט מקרים מסוימים). ממרבית תכניות הפנסיה האישיות ניתן לקבל קצבה עוד לפני גיל פרישה אך מעל גיל 60.

גמלא: תשלום חודשי המשולם למבוטח עם יציאתו לפרישה ולכל חייו. תנאי הגמלא נקבעים מראש טרם תחילת קבלתה.

דיבידנד: נכס הניתן לבעל מניה בחברה מתוקף זכותו כבעל מניות. את הדיבידנד ניתן לקבל במזומן ובדרכים אחרות.

דיפלציה: מצב המוגדר כירידת מחירים כללית ומתמשכת במדינה או בשוק מסוים.

דמי ניהול מצבירה: סכומים המנוכים מהחיסכון המצטבר בתכנית הפנסיונית/קרן השתלמות. דמי הניהול מנוכים מידי שנה כל עוד קיימות צבירות של חסכון. לכל מוצר יש את דמי הניהול המירביים שניתן לגבות אם כי במרבית המקרים דמי הניהול שנגבים נמוכים מהם. בקרן הפנסיה דמי הניהול המקסימליים הם 0.5% , בביטוחי מנהלים וקופות גמל 1.05% ובקרן השתלמות 2%.  בפועל, ככתוב, דמי הניהול הממוצעים נמוכים משמעותית מהמצוין. תכניות ישנות מחזיקות בתנאים שונים.

החרגה רפואית: הגבלה בכיסויים הביטוחיים מצד חברת הביטוח. ההחרגה מתייחסת לבעייה הרפואית שבגינה לא יהיה למבוטח כיסוי ביטוחי. החרגה רפואית מחייבת את אישור המבוטח.

הטבות מס: הטבות המעוגנות בתקנות מס הכנסה. מטרתן היא לעודד חיסכון הפנסיוני ודאגה לכיסויים ביטוחיים חשובים כביטוח חיים ואובדן כושר עבודה.

הצהרת בריאות: שאלון רפואי שעל האדם למלא עם הצטרפותו לביטוח.במסגרת הצהרה זו יש לתת תשובות מלאות ומדויקות ובאופן מלא  על ההיסטוריה הרפואית לגביה שואלים ועל המצב הבריאותי הנוכחי. במידה והמידע אינו מספק על המבוטח יהיה להמציא מידע רפואי נוסף בהתאם לדרישת הגוף המבטח.כמו כן, נדרשת חתימה על וויתור סודיות רפואית. לאור השאלון הרפואי תהיינה לעיתים החרגות רפואיות.

הצעת ביטוח: שאלון המנוסח על ידי חברת הביטוח ומהווה בסיס וחלק בלתי נפרד מפוליסת הביטוח. המבוטח נדרש לענות על כל השאלות  בכנות ובאופן מלא ולאשר בחתימתו את אמיתות התשובות. אי מילוי הטופס בהתאם למפורט יכול להוות הפרה של "חובת הגילוי" מצד המבוטח. בטופס ההצעה לביטוח נרשמים גם הכיסויים הביטוחיים המבוקשים. עצם מילוי הצעת ביטוח אינו הופך באופן אוטומטי את המציע למבוטח ועליו לקבל אישור בכתב מחברת הביטוח על קבלת הצעתו.

השתתפות עצמית: הסכום המשולם על ידי המבוטח בעת תביעה מתוך סך ההוצאה הרפואית הכוללת.

ויתור סודיות רפואית: סעיף או מסמך עליו נדרש המבוטח לחתום בעת ההצטרפות לביטוח. מסמך זה מאשר לחברת הביטוח לעיין בתיקו הרפואי, בד"כ במקרה של תביעה.

זיכוי מס: החזר מס בשיעור של 35%. הזיכוי ניתן בגין הפקדות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת הגמל. קיימת תקרת הפקדות לקבלת הזיכוי.

חובת גילוי: חובת המבוטח למסור מידע מלא וכנה בעת עריכת הביטוח. מידע זה עשוי להשפיע על חברת הביטוח בהחלטתה האם לבטח את המבוטח וכן על תנאי הביטוח.

חוזה ביטוח: חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב.

חיתום: בדיקת הסיכון המוצע בהצעת הביטוח וסיווגו על פי דרגת חומרתו. תוצאות החיתום עשויות לקבוע את נכונות המבטח לקבל את המבוטח בתנאים מסוימים או לדחותו.

חיתום רפואי: חברת הביטוח ו/או קרן פנסיה בודקים את בריאותו של מבוטח ואת אורח חייו ומחליטים האם לקבל אותו לתוכנית הביטוח ובאילו תנאים.

חריג: סייגים מוגדרים אשר אינם מכוסים בפוליסה. בכל תכנית קיימים חריגים וניתן למצוא אותם בתנאי הפוליסה. חריגים אלה הינם בד"כ חלק מתנאי הפוליסה הבסיסיים ואינם כוללים החרגות ספציפיות עקב עיסוק או מצב רפואי  

טופס 17: טופס התחייבות של קופת החולים בה חבר המבוטח לתשלום למוסדות רפואיים בגין ההוצאות הרפואיות שלו.

כפל ביטוח: קיימים סוגי ביטוח שונים אשר רכישה שלהם מעבר לסכום מסויים עלולה להיות מיותרת ושעקב כך עלול מבוטח לא לקבל פיצוי בהתאם לכיסויים שרכש. לדוגמא, לא ניתן לקבל פיצוי אי כושר עבודה גבוה מ-75% מהשכר גם אם נרכש כזה. לא ניתן לקבל החזרים על הוצאות רפואיות מכמה גורמים ועוד.

מבוטח: הצד לחוזה הביטוח שבגינו הוצאה הפוליסה, הוא הזכאי לקבל את תגמולי הביטוח אלא אם קבע מוטב אחר תחתיו. מבוטח יכול להיות כל אדם פרטי, חברה או ישות משפטית אחרת.

מבטח: חברה הלוקחת על עצמה את נטל הנזקים שיגרמו מסיכוני הביטוח ומתחייבת לשלם למבוטח במקרה קרות הביטוח. פעילות החברה הינה בכפוף לרשיון לעסוק בתחום

מדד המחירים לצרכן: מדד המבטא את עלות סל הצריכה של שירותים ומוצרים למשפחה ממוצעת. מדד זה מתעדכן ומתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל 15 לחודש בגין החודש הקודם.

מדד יסודי: מדד המחירים לצרכן שנרשם בפוליסה צמודה למדד. ההצמדה מאפשרת לשמור על ערכו המלא של הביטוח . מדד זה הוא מדד המחירים לצרכן האחרון הידוע ב-1 בחודש של תחילת הביטוח.

מדד שארפ: מדד המתייחס לביצועי התשואות (ריווחי השקעות)  של הקופות השונות. הוא נקבע ונבדק על סמך השוואת התשואות שהשיגה הקופה אל מול יחידת הסיכון ומופיע באתרי השוואות בתחום הגמל/השתלמות, פנסיה וביטוחי מנהלים.

מוטב: המוטב הוא שמקבל את תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח. במקרים מסוימים המבוטח הוא גם המוטב (מקרי חיים) ובמקרים אחרים (מקרי פטירה בד"כ) המוטב בפוליסה שונה מהמבוטח.

מוטב בלתי חוזר: מוטב שנקבע בפוליסה בקביעה בלתי חוזרת. כלומר, בניגוד למוטב רגיל אשר ניתן לשינוי על ידי בעל הפוליסה, במקרה זה לא ניתן לשנות את קביעה זו ללא אישור המוטב הבלתי החוזר בכתב.

מס רווחי הון: מס המוטל בעת משיכת הכספים, מחושב בדרך כלל לפי 25% מהרווח הריאלי. לא קיים בתכניות חסכון לטווח ארוך כמו קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל אלא בתכניות לטווח קצר יותר.

מסלול השקעה: האפיק בו מושקעים כספי החוסך. קיים מגוון רחב של מסלולי השקעה המשתנים במדיניות ההשקעה שלהם. על כל מבוטח חלה הזכות/החובה לבחור את מסלול ההשקעות המועדף עליו.

מפקח על הביטוח: ממונה על ידי שר האוצר ותפקידו לפקח על עסקי הביטוח. בסמכותו להוציא הוראות המחייבות את העוסקים בביטוח, חברות הביטוח והסוכנים.

מצב רפואי קודם קיים: מצבו הרפואי של המבוטח טרם תחילת הביטוח. ההגדרות משתנות בהתאם לסוגי ותנאי הפוליסות השונות.

מקדם המרה לקצבה: ערך מספרי המסייע בחישוב הקצבה החודשית שתתקבל בגיל הפרישה. כלומר, בעזרת המקדם נערך חישוב הממיר את סכום הכספים שנחסך לאורך השנים בתכנית הפנסיונית לגובה פנסיה החודשית שתשולם לאדם בפועל. מקדם ההמרה עבר מספר גלגולים לאורך העשורים האחרונים ובראשית 2013 הופסק שיווקו עקב עליה צפויה בתוחלת החיים והחשש מעמידה בהתחייבויות לציבור החוסכים.

משיכה שלא כדין: משיכת כספים מקופת גמל שלא בהתאם להוראת התקנות, תחייב תשלום מס.

ניכוי מס: הקטנת ההכנסה החייבת במס. כלומר, הפקדות הכספים לקופת הגמל תקטין את גובה השכר ברוטו ולכן תשלום המס יהיה נמוך יותר. קיימת תקרה להפקדה לצורך ניכוי.

נספח הון: נספח שהתווסף לפוליסות הקצבה בשנות ה-90. הנספח מאפשר לייעד הפקדת כספים למטרת הון, בין אם בחלקם או במלואם.

נספח קצבה: נספח שהתווסף לפוליסות הוניות ומאפשר ייעוד כספים למטרת קצבה חודשית.

סכום ביטוח: הסכום הנקוב בפוליסה, אותו תחויב חברת הביטוח לשלם בגין מקרה ביטוח יחיד.

סל הבריאות: שירותי הבריאות להם זכאי כל תושב ישראלי על פי חוק הבריאות הממלכתי תשנ"ד 1994.

ערך מסולק: סכום הכסף הצבור בפוליסה שאינה מקבלת כספים "חדשים". כלומר, הצבירה הקיימת מושקעת בשוק ההון על אף שהתכנית אינה פעילה ברמה השוטפת ותינתן למבוטח לפי דרישה.

ערך פדיון: סכום הכסף שצבר המבוטח ושהוא  זכאי לקבלו.  הסכום המוצג אינו כולל תשלומי מס ככל שיהיו (מס במקור, מיסוי על פיצויים, מס רווחי הון ועוד...)

פוליסה: חוזה הביטוח שבין בעל הפוליסה, המבוטח וחברת הביטוח. בפוליסה נכללים תנאי הביטוח הכלליים, פירוט הכיסויים השונים ועוד.

פיצוי: סכום ביטוח שישולם למבוטח בקרות מקרה הביטוח. סכום זה נקבע מראש ואינו מותנה בגובה ההוצאות, להבדיל מהמושג שיפוי.

פנסיה: תשלומים תקופתיים שוטפים הניתנים לעמית בקרן פנסיה  לאחר פרישתו המוחלטת מעבודה או לאחר פרישה חלקית מעבודה. פנסיה משולמת בד"כ בעת הגעה לגיל פרישה אך יכולה לנבוע גם ממקרה נכות (פנסיית נכות) או פטירה (פנסיית שאירים).

פנסיה מקיפה: התכנית הבסיסית במסגרת קרן פנסיה, מלבד החיסכון מספקת הגנות למקרי נכות ופטירה במתכונת של פנסיית נכות ושאירים.

פנסיה צוברת: הגדרה לתכנית פנסיה בה זכויות העמית מושפעות מסך הכספים שנצברו לזכותו במהלך תקופת החיסכון.

פנסיה תקציבית: תכנית פנסיונית שצורפו אליה עד שנת 2002 עובדים במסגרות הציבוריות, רשויות מקומיות, גופים ממשלתיים, משרד הביטחון ועוד. בעוד הפנסיה הצוברת מושפעת מצבירת הכספים, הפנסיה התקציבית אינה כרוכה בהפקדות אלא זכויות העמית מובטחות ומשולמות מתקציב המעסיק, המדינה.

פרנצ'יזה: הרחבה אפשרית בביטוח אובדן כושר עבודה. הפרנצ'יזה היא תשלום רטרואקטיבי בגין תקופת ההמתנה הקיימת בכיסוי אובדן כושר העבודה ופנסיית הנכות.

קופת גמל לא משלמת לקצבה: קופה למטרת קצבה שאינה מאפשרת משיכת כספים שנחסכו בה באופן ישיר (מלבד כספי פיצויים). כדי למשוך את הכספים יש להעבירם לקופה משלמת לקצבה.

קופת גמל משלמת לקצבה: קופה למטרת קצבה המאפשרת משיכת כספים שנחסכו בה באופן ישיר.

ריסק זמני: נקרא גם אורכת ביטוח. הסדר זה מאפשר לשמר כיסויים ביטוחיים ורצף ביטוחי לתקופה מוגבלת ובעלות נמוכה יחסית. במצב של ריסק זמני לא מופקדים כספים לטובת חיסכון לגיל פרישה אלא לשמירת הכיסויים הביטוחיים בלבד. הסדר זה מסייע לעובד להמשיך את התכנית הקיימת באופן עצמאי עד שיתחיל לעבוד במקום העבודה החדש. חשיבות רבה מאד לשמר תכניות ביטוח בריסק זמני על מנת לא לפגוע בכיסוי הביטוחי החשוב ובתנאי התכנית ותקופת האכשרה. הפסקת תכנית במעבר בין מעסיקים עלולה להוות פגיעה בלתי הפיכה !!

רצף זכויות: מקלט מס שמחייב השארת כל כספי הפיצויים בקופות השונות לאחר סיום עבודה, לפני פרישה. רצף זכויות עשוי לסייע בפריסת מס בעתיד מאחר והוא "מחבר" בין תקופות עבודה שונות אצל מעסיקים שונים. כמובן שמחייב תכנון וייעוץ מקצועי.

רצף קצבה: מקלט מס שמחייב ייעוד כספי הפיצויים אשר נצברו בפוליסה במלואם או בחלקם, למטרת קצבה בגיל פרישה. כספים שאושרו לרצף קצבה לא ייחשבו לצורך חישוב מס במסגרת מענק הפרישה המגיע למבוטח בעת עזיבת העבודה ולא יהיו ניתנים למשיכה הונית פטורה ממס. ניתן לבקש רצף קצבה רק על צבירה בתוכנית לקצבה. כמובן שמחייב תכנון וייעוץ מקצועי

שב"ן: שירותי בריאות נוספים. אלו הן למעשה התכניות המשלימות בקופות החולים, ניתן ללמוד יותר ב"שאלות ותשובות".

שחרור מתשלום פרמיה: סעיף המשחרר את המבוטח מתשלום פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה

שיפוי: בשונה מפיצוי בו המבוטח מקבל את הסכום החד פעמי, שיפוי הוא תשלום ישיר עבור ההוצאות הרפואיות השונות. השיפוי יתבצע בתיאום עם חברת הביטוח ולאור קבלות שיוצגו וישולם ישירות לגורמים הרפואיים או למבוטח

תאונה: אירוע בלתי צפוי, חד-פעמי, חיצוני ובלתי צפוי מראש, ולכן בלתי ניתן למניעה, דוגמת תאונת דרכים, פגיעה בעבודה, ברקים,התלקחות אש וכדומה.

תאונת עבודה: תאונה שאירעה תוך וכדי העבודה, גם אם אירעה בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית. כמו כן בזמן הפסקת עבודה. שכירים ועצמאיים מבוטחים בביטוח זה למקרה פגיעה בעבודה עקב תאונה או מחלה, במסגרת הביטוח הלאומי.

תביעה: דרישה לתשלום בגין אירוע ביטוחי שהתרחש. התביעה תוגש בשם הלקוח לאחר קרות מקרה הביטוח. יש להגיש תביעה זו בכתב.

תגמולי ביטוח: סכום הכסף שיש לשלם על פי חוזה הביטוח בקרות מקרה וביטוח ובהתאם לתנאי הפוליסה. תגמולי הביטוח נקובים בפוליסה. התשלום עשוי להתקבל בסכום חד פעמי או חודשי ובתוך זמן מוגדר מרגע קבלת המסמכים הנדרשים בחברת הביטוח.

תוספת חיתומית: עלות המתווספת לפרמיה הבסיסית עקב מצב בריאותי לקוי או בגין מקצוע או תחביב מסוכן ועוד.

תנאים כלליים: פירוט תנאי הפוליסה השונים בהתאם לכיסויים השונים הכלולים בהם. משתנה מסוג ביטוח אחד לאחר. מפרטים בין היתר  את החריגים בתכנית הביטוח, את התנאים לקבלת הכספים, הגדרות ועוד.

תקופת אכשרה: משך הזמן המתחיל במועד התחלת הביטוח ועד שהביטוח נכנס לתוקף. במהלך תקופת אכשרה המבוטח אינו נמצא בכיסוי ביטוחי. לדוגמא: תקופת אכשרה קיימת בקרן פנסיה לגבי מבוטח המצטרף במצב בריאות לא תקין, בביטוחי בריאות ועוד.

תקופת ביטוח: התקופה שבה תקפה הפוליסה ומספקת כיסוי ביטוחי. זוהי התקופה שהמבוטח שילם - או הסכים לשלם - פרמיה בעבורה. תקופת הביטוח נקובה בפוליסה. ייתכנו מקרים שבהם יש תקופות ביטוח שונות לכיסויים ביטוחיים שונים באותה פוליסה.

תקופת המתנה: תקופה המתחילה במועד קרות מקרה הביטוח  ובסיומה זכאי המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח. משך תקופת ההמתנה מפורט בפוליסה ובנספחיה.

תשישות נפש: פגיעה משמעותית בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך וקצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן, שסיבתה במחלת האלצהיימר או בצורות סניליות ודמנטיות שונות, זאת בתנאי שהפגיעה האמורה מחייבת השגחה מתמדת.